בשבוע שעבר הצגנו חידה: כיצד ייתכן שיוציאו לקריאה חמישה ספרי תורה באותה תפילה?

חלק ראשון לפתרון כבר הצענו והוא: אם ציבור לא קרא מסיבה כלשהי פרשת פרה אזי בשבת הבאה שבה קוראים פרשת החודש ניתן יהיה להשלים גם את פרשת פרה באמצעות הוצאת ספר תורה נוסף. אם אותה השבת היא גם ר"ח ניסן אזי יוציאו ארבעה ספרי תורה. 



עלי לתקן טעות: כתבתי גם שלא מצאתי מי שדן בסדר הקריאה בין פרשת פרה לפרשת זכור במקרה כזה. אחר כך ראיתי שהרב עובדיה יוסף בספר חזון עובדיה כותב מפורשות: קודם פרה ואז החודש ומפטירין כמובן בהפטרת פרשת החודש. 



*ומה עם ספר חמישי?*

מנהג היה קיים בתפוצות ישראל השונות לקרוא קריאה מיוחדת בתורה לחתן שעולה לתורה בשבת שבתוך שבעת ימי המשתה. מנהג זה היה נהוג כבר בתקופת הגאונים כפי שכותב הרב סעדיה גאון בסידורו. בימינו עוד נוהגים כך בעיקר קהילות יהודי צפון אפריקה וכן יהודי איטליה.

תוכן הקריאה הינו שבעת הפסוקים הראשונים בפרק כד מספר בראשית, בהם שולח אברהם אבינו את אליעזר עבדו למצוא אישה לבנו יצחק. כזכור הוא משביעו שימצא אשה ממשפחתו שלו ולא יקח אשה מבנות כנען. רבנו בחיי על המקום מסביר שאברהם מבין שאשה שאינה טובה בודאי תצליח להטות את לב בעלה לדברים רעים כמו שמעיד הכתוב על שלמה המלך שנשותיו הנכריות הטו את לבו. ממשיך רבנו בחיי: "ועל כן הוקבע בישראל מנהג לקרוא פרשה זו לחתן ביום חתונתו להזכיר העם שיזהר בנישואיו, ולא יקח אשה לשם יופי..ולא לשם ממון..ולא לשם שררת הקרובים..אבל יצטרך שתהיה כוונתו לשם שמים"

מפירוש זה נראה שהמנהג היה לקרוא לחתן ממש ביום החתונה, אולם מכתבי הראשונים עולה שנהגו זאת בשבת שאחרי החתונה. 



אם בנוגע לתוכן הקריאה יש תמימות דעים בין הראשונים, הרי שביחס לאופן קיום המנהג ישנן מחלוקות. הריטבא (יומא ע.) כתב שהיו שני מנהגים: היו שנהגו לגלול את ספר התורה מפרשת השבוע אל פרשת חיי שרה ולקרוא פסוקים אלו. אחרים נהגו לקרוא פסוקים אלו בעל פה. גם בספר הערוך (בערך 'חתן') כתוב שאחרי שעלה החתן וקראו לו בפרשת השבוע נהגו לסגור את ספר התורה ולקרוא לו שלושה פסוקים ראשונים מתוך הפסוקים הנ"ל בע"פ ואז היה מברך ברכה אחרונה. היו גם שכתבו שנוהגים להוציא ספר תורה מיוחד נוסף ולקרוא בו עבור החתן.  

בספרי מנהגים מאוחרים יותר כתבו שקריאת הפסוקים הללו לחתן נעשית מתוך חומש ולא מתוך ספר תורה וכך מציין הרב עובדיה יוסף שהמנהג כיום (ילקוט יוסף קמ"ד). כמובן שאם קוראים מתוך חומש (או בעל פה) ולא מתוך ספר תורה אז קודם יברך החתן ברכה אחרונה על עלייתו לתורה ואז יקראו לו בחומש.



מהם טעמיו של המנהג? ראינו לעיל את הטעם שכותב רבינו בחיי שהוא כדי להזהיר את הגברים שישאו נשים ראויות אך אם זהו הטעם הרי שלגבי החתן דנן זה כבר מאוחר מדי.. 

בעל שו"ת התשב"ץ נשאל על הוצאת ספר תורה מיוחד לקריאה לחתן וענה שאמנם אין לזה מקור בתלמוד אך אין עם זה בעיה שכן אפשר להוסיף עולים לתורה ואף להוציא ספר תורה נוסף. 

הוא גם מוסיף שני טעמים למנהג: בעבר נהגו שכל עולה גם קורא לעצמו בתורה אך הרבה חתנים היו עמי הארץ ולכן קבעו להם קריאה קצרה וקבועה שאותה כולם למדו לקרוא. טעם נוסף הוא שלא רוצים לעצור עבור החתן במקום של פורענות אלא במקום של שמחה ולא בכל פרשה ניתן למצוא הפסקה טובה לחתן. לכן תקנו לו קריאה מיוחדת.



אם כך, בהחלט תיתכן שבת בה יוציאו *חמישה ספרי תורה: זה יקרה בשבת ר"ח ניסן (בה קוראים גם פרשת החודש) בבית כנסת בו יש חתן ונוהגים לקרוא לו מספר תורה מיוחד וגם לא קראו את פרשת פרה בשבוע הקודם.*

נראה מוסכם שהקריאה בספר של החתן תהיה האחרונה בסדר הקריאות (אבודרהם, סדר ברכת אירוסין ונישואין).  



נוסיף ונציין שהיה גם מנהג לקרוא לחתן הפטרה מיוחדת מספר ישעיהו. מנהג יפה זה מוסיף ומעלה גם הוא קושיות (האם הפטרה זו דוחה את ההפטרה הרגילה? מה קורה כשיש הפטרה מיוחדת נוספת?) אך נשאיר משהו גם לשבוע הבא..

שבת שלום

משה צבי ארנברג





########################################################################



Access the BEITKNESSET Home Page and Archives:

https://NETPALS.LSOFT.COM/SCRIPTS/WA-NETPALS.EXE?A0=BEITKNESSET



Unsubscribe from the BEITKNESSET List:

https://NETPALS.LSOFT.COM/SCRIPTS/WA-NETPALS.EXE?SUBED1=BEITKNESSET&A=1



This email list is powered by LISTSERV:

https://www.lsoft.com/LISTSERV-powered.html



########################################################################