נשלח מה-iPhone שלי



התחל הודעה מועברת:



> מאת: חיים קופל <[log in to unmask]>

> תאריך: 9 בפברואר 2022 בשעה 11:31:48 GMT‎+2‎

> אל: [log in to unmask], קופל חיים <[log in to unmask]>

> נושא: מעדנים לשולחן שבת 163 פרשת תצוה תשפ"ב דבר תורה מחיים קופל

> השב לכתובת: [log in to unmask]

> 

> 

> יום רביעי לפרשת תצוה תשפ"ב

> מעדנים לשולחן שבת                                                                                             ד"ת מספר 163

> דע אל מי אתה פונה

>  

> 1)   בפרשת יתרו, בהכנה לקבלת התורה, פונה ה' אל משה ואומר לו:" כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" (י"ט-ג). ומפרש רש"י: "לבית יעקב": אלו הנשים, אליהן יש לדבר בלשון רכה ("אמירה"). אבל "לבני ישראל", אלו הזכרים, להם יש לומר דברים קשים כגידין ("תגיד"). לקראת המעמד הנשגב של קבלת תורה וכריתת ברית בין הקב"ה וישראל, ובכדי שהמסר ייקלט ויתבצע, מלמד הקב"ה את משה כלל חינוכי שיש לפנות לקהלים שונים בסגנון שונה. המשך לרעיון זה אנו מוצאים בפרשתנו:

> 2)   בפתיחת פרשתנו, ישנם שלשה פסוקים שמתחילים במילה "ואתה", אבל ההמשך שונה. נראה שיש כאן מסר חשוב למנהיגים באיזה סגנון יש לפנות לכל צבור , או קבוצת אנשים, בכדי שיבצעו משימה מסוימת. נבחן את המקרים, ואת צורת הפנייה בהם. להלן המקרים לפי סדר הופעתם בפרשתנו.

> 3)   א) "ואתה תצוה אל בני ישראל ויקחו אליך שמן זית...להעלת נר תמיד" (כ"ז-כ).

> ב) "ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו...לכהנו לי" (כ"ח-א).

> ג)  "ואתה תדבר אל כל חכמי לב ...ועשו את בגדי אהרן" (כ"ח-ג).

> 4)   נתבונן בפסוקים: כשמדברים אל "המון העם" ומבקשים חומר לפעילות שוטפת של המשכן, יש לצוות, כי ישנם כל מיני סוגי אנשים, כולל ערב רב וסרבנים למיניהם. לכן יש צורך לומר להם בלשון צווי.(מקרה א).

> אבל כשפונים אל "בעלי מקצוע" מוגדרים ורוצים לקבל את עבודתם בנאמנות, לא יאה לדבר אליהם בלשון צווי, כאן נאמר בלשון "דבור", בלי לצוות (מקרה ג).

> וכשמדברים אל "השכבה הבכירה", אהרון ובניו במקרה שלנו, נוקטים בלשון "הקרב אליך". הם מכהנים במקדש, יודעים ומבינים את חשיבות העבודה, הם גם אחראים על אחרים, יש צורך לרתום אותם לעבודה במלא המרץ,  לכן מספיק רק לרמוז להם וחשוב שיעשו את העבודה, כביכול, מרצונם החופשי, לאחר שהבינו את חשיבותה (מקרה ב).

> 5)   בדומה  לרעיון ניתן למצוא בפרשת ויקהל, שם נאמר: "ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר, זה הדבר אשר צוה ה' לאמר" (ל"ה-ד). ובהמשך נאמר, אילו פריטים יש להביא. אבל השאלה היא  למה נאמר באותו פסוק, פעמיים לאמר ? רש"י ער לשאלה זו, ומוסיף :"זה הדבר אשר צוה ה', לי לאמר לכם". דהיינו יש כאן שני דבורים של ה':

> 6)   א) שבני ישראל יביאו תרומה: זהב, כסף, נחושת ועוד.

>       ב)       צווי מיוחד למשה "לאמר", לא לכולם לומר באותו סגנון, אלא להתאים את האמירה לקהל היעד.

> ואומנם כשמשה מדבר אל הקהל הרחב הוא אומר" קחו מאתכם תרומה" (ל"ה-ה). סגנון מחייב. אך כשהוא פונה לבעלי המלאכה הסגנון יותר "עדין": "וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה ה'" (ל"ה-י). אין צורך "לקחת" מאתם, הם כבר יביאו לבד. וזה מסר גם לימנו אנו.

>  

> 7)   תשובות לפרשת תרומה

> א) האדמו"ר שיום הזיכרון שלו חל החודש הוא: רבי מאיר יחיאל האלשטוק ,אדמו"ר "מאוסטרובצה", שנפטר ב-י"ט אדר תרפ"ח (1928). שמו בגימטרייה מאיר=251 יחיאל=59 . נחשב עילוי בעל מח חריף במיוחד. חישב בע"פ תוך שניות חשבונות כפל של 6 ספרות. היה רב באוסטרובצה משך 40 שנה. הרבה בצומות ולכן הוא כונה "הצדיק שצם 40 שנה" .מכריו ניסו להניא אותו מלהרבות בצומות וטענו שהרי מקובל שכל המשתתף בסעודת פדיון הבן כאילו התענה פ"ד תעניות?. וא"כ שיקיים מצווה זאת תחת הצום? והשיב שזה רק "כאילו" וזה יכול רק לכפר על עבירות שכתוב עליהם "כאילו" כגון: כל המבזה את המועדות כאילו עובד ע"ז.(פסחים קי"ח.).אבל לא על עבירות ממש. וכנ"ל לגבי הסעודה.

> ב) למה שינה אונקלוס את התרגום של הפועל "לקחת"? תשובה: התורה רצתה ללמד אותנו כיצד להקל באיסוף תרומות. ראשית יש לגרום לתורם להוציא את התרומה מאחזקתו, מארנקו ולשימה "בקופת מעבר". משם כבר קל לו יותר לתת את התרומה למשכן, שהרי עכשיו הכסף לא יצא מארנקו. ולכן את ה"ויקחו" הראשון מתרגם אונקלוס "ויפרישון" :להפריש מארנקו החוצה. בשלב  השני הוא תרגם "תסבון", בשלב זה התרומה מוסבת לגורם חיצוני.

> 8)   שאלות לפרשת תצוה

>       א) מנה שמות חמשה ספרי קדש המופיעים בפרשה? (למתקדמים: מנה תשעה ספרים).

> ב) מהי המילה בפרשה בעלת הגימטרייה הגבוהה ביותר?

> שבת שלום

> מחיים ק.

>  

> מעדנים 163 פרשת תצוה תשפ"ב

>  

> תגובות/הערות/הארות ניתן לשלוח לחיים קופל בדוא"ל  [log in to unmask]

>  

>  

>  

>  

> -- 

> לתגובות:

> [log in to unmask]

> --- 

> ‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'מעדנים לשולחן שבת - דבר תורה קצר מאת חיים קופל' של קבוצות Google.

> כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [log in to unmask]

> כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/kopelMaadanim/CAO8hGxOLBq%3DnPuG7Qvzcwtj5RxaZ1s-jH%2Bm%3DwuV4Y%3DFux74fSA%40mail.gmail.com.



########################################################################



Access the BEITKNESSET Home Page and Archives:

https://NETPALS.LSOFT.COM/SCRIPTS/WA-NETPALS.EXE?A0=BEITKNESSET



Unsubscribe from the BEITKNESSET List:

https://NETPALS.LSOFT.COM/SCRIPTS/WA-NETPALS.EXE?SUBED1=BEITKNESSET&A=1



This email list is powered by LISTSERV:

https://www.lsoft.com/LISTSERV-powered.html



########################################################################